יש לכם חדשות טובות? ספרו לנו!

עשרה בתי קברות לחפצים

2524
עשרה בתי קברות לחפצים
לאן הולכים החפצים שסיימו לשרת אותנו? חלקם הולכים למיחזור, אחרים לפירוק וחלק אחר פשוט נערם בבתי קברות לחפצים.. שם הם מחכים להיאכל בחלוף הזמן במין גסיסה איטית ועגומה.
פוסט זה התפרסם לראשונה בבלוג ״היום שהיה״ ומפורסם כאן שוב בהסכמת המחברת
אלה מקומות לפירוק טבעי של חפצים אלה, שבגלל מהותם הלא רגיל, הם הופכים ליעדים תיירתים לא שיגרתיים, או נקודות אידיאליות עבור צילומים מדהימים.
ספינות, מוניות, תאי טלפון, אופניים ועוד.. כל אלה שירתו אותנו פעם והיום הם נטושים אי שם, עזובים בחום הקודח או בקור המקפיא, מחכים לאף אחד, רק לפירוק הטבעי שלהם שעשוי להיות ארוך כמו הנצח.
אותי זה קצת מעציב.

1. בית קברות לתאי טלפון, בריטניה

בית קברות יחודי זה נמצא בין ריפון ות`רסק, ליד כפר קרלטון מיניוט. שם מאות תאי טלפון עומדים ללא שימוש.
התאים האדומים הטיפוסיים שיצאו ממחזור, מוחלפים באופן שיטתי ע"י תאים חדשים ומודרניים ונשלחים למקום הזה.
אולי התאים החדשים הם טובים יותר.. אך עם החלפתם אבד חלק גדול מהמהות והמסורת הבריטית.
והנה הם עומדים להם שם במין נוף סוריאליסטי ומי יודע, אולי בלילות השחורים הם מתעוררים לחיים ומתקשרים במין שפה סודית ומספרים אחד לשני על אלפי שיחות סודיות שקירותיהם נאלצו לשמוע במשך עשרות שנים.

2. בית קברות למוניות, סין

אלפי מוניות שנותרו ללא שימוש ננטשות בחצר במרכז צ`ונגצ`ינג בסין, הולידו את התפאורה המוזרה הזו. עומס התנועה וזיהום האוויר החמירו באופן דרמטי בערים סיניות בגלל ההתרחבות הכלכלית המהירה.. והרבה אנשים רכשו את המכונית הפרטית שלהם ולכן המוניות החלו להיות מיותרות.. ולהינטש.
אני לא יודעת למה לא הופכים אותן למכוניות רגילות ומכרים אותן ככאלה לפני שמגיעות לכאן.. בכל אופן, אני מניחה שרבות מהן מרוקנות מפנים. כולל מנועים.
ממבט מלמעלה.. זה נראה כמו נחיל דבורים שקפא בזמן.

3. בית קברות לעוגנים, פורטוגל

בין הדיונות של האי טאוירה, בפורטוגל, יש בית קברות לעוגנים מרשים הנקרא Cemitério das Âncoras. הוא נבנה לזכרה של המסורת המפוארת של דיג הטונה עם רשתות גדולות הקבועות עם עוגנים אלה, טכניקת דיג שהומצאה על ידי הפיניקים.
טאוירה היה מקום המוקדש רק לדיג טונה, ולמעשה בית הקברות נבנה כדי לזכור את אלה שנאלצו לעזוב את עיסוקם, כאשר הדגים הגדולים נטשו את חופי האי.

4. בית קברות לרכבות, בוליביה

אחת האטרקציות העיקריות של דרום מערב בוליביה, הוא בית הקברות לרכבות ותיקות. הוא נמצא כ-3 ק"מ מעיר אויוני, ומחובר אליו בפסי רכבת הישנות. העיר שמשה בעבר כמרכז הפצה עבור רכבות שהובילו מינרלים בדרכם לנמלי האוקיינוס השקט.
מסילות הברזל נבנו ע"י מהנדסים בריטיים שהגיעו לבוליביה כמעט בסוף המאה ה-19 והקימו קהילה חשובה באויוני. בניית המסילות החלה ב-1888 והסתיימה ב-1892.
כאמור, הרכבות שימשו בעיקר את חברות הכרייה. בשנות ה-40`, תעשיית הכרייה התמוטטה, בין השאר בגל הדלדול של המינרלים.
הרבה רכבות ננטשו שם ועל ידי כך נוצר בית הקברות הזה. ישנן שיחות כדי להקים מוזיאון מחוץ לבית הקברות.
באמת, המינימום שאפשר לעשות כאן, הוא לצבוע אותן ולהחזיר אותן ולו במעט לימי הזוהר שלהן..

5. בית הקברות לספינות, מאוריטניה

העיר נואדיבו, היא השניה בגודלה במאוריטניה ומהווה את המרכז המסחרי של המדינה. בנוסף, שם נמצא אחד מבתי הקברות לספינות הגדולים ביותר בעולם.
מאות ספינות חלודות ניתן לראות בכל מקום, גם במים וגם על החופים.
פקידי נמל מאוריטניה לקחו שוחד ואיפשרו לבעלי הספינות לנטוש אותן שם בסמוך למפרץ. כל זה החל בתחילת שנות ה-80, בעקבות הלאמת תעשיית הדיג במאוריטניה. דבר זה גרם שהרבה ספינות ינטשו במקום הזה.
העיר נואדיבו היא אחת הערים העניות ביותר בעולם. לצד חופי רפאים אלה, יש אנשים שחיים בתוך ספינות עצומות שננטשו שם.

6. בית קברות של טנקים סובייטים, אפגניסטן

בפאתי קאבול, באפגניסטן, יש אוסף גדול של כלי רכב קרבי סובייטיים נטושים, לאחר כישלון הכיבוש המסיבי של המדינה בין השנים 1970-1980.
הסובייטים עזבו במהירות את האזור ולא טרחו לקחת את הטנקים הנטושים.. וכך יצרו את הנוף המוזר שרואים בתמונות.
לאפגניסטן יש מעט מתקני מיחזור, כך שהטנקים האלו צפויים להשאר בבית קברות זה בשנים הבאות, כתזכורת לפלישה הרוסית.
טוב שמכונות ההרג האלה ישארו הרחק מבני אדם.

7. בית קברות למטוסים, בונייארד, ארה"ב

קבוצת 309th של תחזוקה והתחדשות אווירית (AMARG) שנקרא גם בונייארד, נמצאת בקרבת הבסיס האווירי דייויס מונת`ן בטוסון, אריזונה. לכל מי שלא ראה אי פעם מקום זה, קשה לו להבין את העוצמה של המקום הזה.
מספר המטוסים המאוחסנים והדרך בה החנו אותם, הוא מרשים. כמו כן, כל המטוסים יכולים לחזור לשירות במידת הצורך.
בית קברות זה הוא בגישה מוגבלת, רק לאנשים מורשים. חוץ מזה, אפשר לבקר במקום רק באמצעות סיור באוטובוס, מיום שני עד שישי.. אם בא לכם. זוהי אחת האטרקציות הפופולריות ביותר במדבר אריזונה.

8. בית קברות לסירות, אוזבקיסטן

מוינק היא עיר בצפון קרקלפקסטן, במערב אוזבקיסטן. באזור זה חיים בקושי כמה אלפי תושבים, אוכלוסיית מוינק נמצאת בירידה חדה מאז 1980 בעקבות שפל ימת אראל.
לפני כמה עשורים, הייתה קהילה משגשגת של דייגים לאורך עיר נמל הומה.. עכשיו מוינק היא צל של עצמה בגלל ההיעלמות הדרגתית והמהירה של ימת אראל.
למטיילים, הסיבה העיקרית לביקור היא לראות את בית הקברות לסירות, אוסף של גופי אוניות חלודים שפעם היו צי הדיג של העיר. זה נוף שממחיש בצורה מושלמת את גודל האסון, הסירות הללו תקועות במה שעכשיו הפך למדבר של חול. עגום מאוד.

9. בית קברות לציוד אלקטרוני, אגבוגבלושי, גאנה

בבית קברות הזה אף אחד לא נח על משכבו.
אגבוגבלושי הפך לבית קברות החדש למיליוני מחשבים, טלוויזיות, מדפסות, ניידים וכל ציוד אלקטרוני שאנו מוצאים לפנסיה. למקום הזה נשלחים המכשירים מאירופה וארה"ב.
טלפונים, מחשבים, מדפסות, טלוויזיות.. הטכנולוגיה המודרנית יכולה להרוג. לדברי האו"ם, מדי שנה אנו מייצרים 40 מיליון טונות של פסולת אלקטרונית. וכל זה רק בעולם השלישי, במזבלות רעילות ענקיות כגון זו שבאגבוגבלושי, בגאנה.
אגבוגבלושי הוא מיקרוקוסמוס בתוך גאנה. הנהר הישן דנסו, שחוצה אותו, נוטף מוות ומדיף ריחות נוראים. שכונת עוני זו שנמצאת במרחק הליכה ממרכז אקרה, הבירה, הפכה לבית הקברות החדש לכל המכשירים האלה שמגיעים לכאן עם נזק רציני, מאירופה וארה"ב, בחצותם את הגבולות הנקבוביים של מדינה זו במערב אפריקה.
"המקום הזה הוא כמו סוף העולם. הכל רעיל ומזוהם: האדמה, האוויר, המים", אומר מייק אנאנה, פעיל מקומי שיותר מ-7 שנים הוא מזהיר את רשויות הבריאות על ההשלכות הסביבתיות ובריאותיות הנגרמות על ידי הצטברות בשכונה של טונות של פסולת אלקטרונית (באנגלית e-waste).
לפי אחת הערכות שלו, כ-3,000 בני אדם עובדים עובדים יום יום בבית הקברות הזה, רובם ילדים. "בריאותם של ילדים אלה בסכנה חמורה מפני שהם נחשפים כל יום לחומרים רעילים כמו עופרת וקדמיום, אשר מצטברים בגוף ומשפיעים על מערכת העצבים וגורמים בסופו של דבר למחלות נשימתיות וסרטן".
בית קברות שיקבור את העובדים בו. והעולם שולח והעולם שותק.

10. בית קברות לאופניים, יפן

אבל יש גם בניו מקסיקו.
כשאנשים מתעייפים מהאופניים שלהם, לעתים קרובות הם לא מוצאים דרך אחראית כדי להפטר מהן. לכן, הם גומרים את חייהם נטושים, בבתי קברות גדולים לאופניים כמו זה שבאלבוקרקי, ניו מקסיקו, או בפרק אינוקשירה שביפן.
אני לא מבינה: למה לא לתרום, למכור או למצוא שימוש יצירתי אחר? הזוי. כן, ובעיקר חוסר אחריות של אנשים שיש בכיסם יותר מדי כסף.
לקריאת כתבות נוספות בבלוג, בקרו בקישורים הבאים: ״היום שהיה״, או בבלוג ״זרה באפלה״
WeShare

אתר הבית של הכלכלה השיתופית בארץ: אנו כותבים על קיימות, קהילה, שיתוף, כלכלה משלימה, וטכנולוגיות שמקדמות את הערכים האלו.

WeShare

אתר הבית של הכלכלה השיתופית בארץ: אנו כותבים על קיימות, קהילה, שיתוף, כלכלה משלימה, וטכנולוגיות שמקדמות את הערכים האלו.