יש לכם חדשות טובות? ספרו לנו!

עולם בר-קיימא על מפתן דלתנו

3677
עולם בר-קיימא על מפתן דלתנו

מה אם כל מה שהיינו צריכים לעשות הוא לארגן מחדש את העולם כך שכל מה שאנחנו צריכים נמצא במרחק 300 מטר מאיתנו? זו השאלה שהעלתה ד״ר אורלי רונן בהרצאתה המשובחת, והתשובה כמובן היא - כן, אם נרצה :-)

הטיעונים של ד״ר רונן הם פשוטים, בהירים ומשכנעים, ומתחילים מהלתבונן קודם כל באדם. כמו חכמה סינית עתיקה, אורלי מסבירה - כן, גם מסע של אלף מילים מתחיל בצעד אחד. כן, ברגע שנסדר את העדפותינו, את ביתנו, ואת השכונה שלנו, פתרנו את הבעיה. היא דיברה בחמלה, בהומור, ובאופן מניע לפעולה.

מחקרים מראים שבני אדם מרגישים בנוח לצרוך שירותים שנמצאים במרחק של עד 300 מטר מהם. זאת אומרת, שאם נמקם מתקנים ושירותים שמאפשרים לכל אדם להגיע אליהם בקלות, נוכל לאפשר לכל אדם לבחור בחירות בנות קיימא וחברתיות. דמיינו שלכולנו מסופקים כלים נוחים להפרדת אשפה, ובתחתית כל בניין יש פחי זבל לפסולת נפרדת (מסלול מיחזור), ובכל פינת רחוב ישנו מתקן למיחזור נייר, ביגוד, זכוכית, וכו׳. ישנם מקומות בערים בארץ שבקלות רבה משלימים את כל השלבים הנדרשים בשרשרת. גינות כלבים, גינות קהילתיות הממוקמות בסמוך למרכזים קהילתיים (גן מאיר הוא דוגמא מצויינת למרחב כזה), אשר פרושות באופן רציף ברחבי העיר יתמכו הן בחייה החברתיים והן בבריאות ובכלכלה המקומית. שערו לכם שהגנים שלנו יוסבו לגינות מאכל ויספקו תמיכה כלכלית ובריאותית בתושבי השכונה (הפחתת עלויות המזון, פנאי משותף, פעילות חינוכית חינמית לילדים, מזון אורגני ובריא) וישלבו הדרכות בנושאי קיימות (כמו רשת מרכזי הקיימות המקומיים).

בכל העולם ערים מרכזיות מושכות אליהן אוכלוסיה מהסביבה, ומבקשי מקלט מהעולם. כבר היום, יותר ממחצית מבני האדם בעולם גרים בערים והמגמה נמשכת. מאחר ובני האדם הם המזהמים הגדולים ביותר, ערים המרכזות אותנו הופכות להיות המקומות שמייצרים את היקף הזיהום הגדול ביותר. הנגשת שירותי מניעת זיהום ברמה העירונית, בפרישה אחידה של 300 מטרים, תאפשר לכל אדם להפחית את נזקי הזיהום שלו בקלות ולחולל שינוי.

השינוי לא עוצר שם. לרוב, כאשר אנו מתחילים לאמץ הרגלי קיימות אנו מתחילים לשתף אחרים בכך ונוצרת תנועה. כאשר אנו מכירים את אפשרויות החדשות שעומדות לרשותנו, חלקנו בוחרים לבחון אותם. וכאשר אנו בוחנים אותם ומתנסים בהם, ורואים את הערך האישי והתועלת, אנו מפתחים מנהגים, וכך המעגל מתרחב. במהלך ארבע שנים, שהן קדנציה ממוצעת של נבחר ציבור, מגמה יכולה להתבסס בציבור ולקבל תמיכה רחבה יותר מהמנגנונים העירוניים והממשלתיים.

מעט על ד״ר אורלי רונן, מתוך האתר של בית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב:

ד"ר אורלי רונן היא מהמומחים המובילים בישראל בתחום הקיימות המקומית, ומייסדת המרכז לקיימות מקומית. ד"ר רונן היא בעלת תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת ניו-האבן בארה"ב, ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2008 זכתה בפרס הגלובוס הירוק על פעילותה לקידום הרשויות המקומיות בישראל בתחומי הסביבה והקיימות. ד"ר רונן עבדה בשיתוף פעולה פורה עם בית הספר כאשר שימשה כסמנכ"לית ומנכ"לית מרכז השל לקיימות, ובשנים האחרונות הצטרפה לסגל ההוראה של בית הספר ואף יזמה והקימה את המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית ואת הפורום לחיים מקיימים בעיר.

WeShare

אתר הבית של הכלכלה השיתופית בארץ: אנו כותבים על קיימות, קהילה, שיתוף, כלכלה משלימה, וטכנולוגיות שמקדמות את הערכים האלו.

WeShare

אתר הבית של הכלכלה השיתופית בארץ: אנו כותבים על קיימות, קהילה, שיתוף, כלכלה משלימה, וטכנולוגיות שמקדמות את הערכים האלו.