יש לכם חדשות טובות? ספרו לנו!

שמחת "למרות"

4734
שמחת
לפני כמה ימים, קניתי צבעוני לבית שלי. 
הפרחים היו סגורים עדיין
וכל כך התרגשתי מהפרח האדום שהולך להוסיף צבע לחיי. ככה הרגשתי..
כי לא קל לי כל כך בתקופה הזו. 
עברו יומיים. הפרח נפתח ואבוי... 
הסתבר שהוא בכלל לא" צבעוני". 
הפרח לבן. וחיוור. וחסר חיים. 
ממש כמו שאני מרגישה. 
קצת קיללתי וקצת צחקתי עם צחוק הגורל 
לרגע רציתי להחזיר אותו למשתלה.. "מיקח טעות". 
אבל הרגשתי רע. 
כמו אמא שמתחרטת ורוצה להחזיר את הילד... 
"ברור שלא אחזיר". 
ובכל זאת, בכל פעם שהסתכלתי בו, 
הרגשתי שהוא מזכיר לי את הכאב וחוסר התקוה. 
" כמו הברווזון המכוער"
*
אבל היום הסתכלתי בו ונזכרתי ברגע מכונן בחיי: 
בגיל 12, היתה לי חרדה חברתית. 
הרגשתי שמנה ומכוערת מכדי לבוא בקהל 
וגזרתי על עצמי הסתגרות. 
ימים שלמים הייתי בבית, נטול טלוויזיה או מחשב.
כדי לא למות מדיכאון, הייתי עוברת אחרי אמא שלי, רוטנת כמו פולניה ומסדרת.. 
בבית של 5 ילדים תמיד היתה לי תעסוקה. . 
הכי שנאתי את המטבח. 
הוא היה כתום, ישן, טחוב ומתפורר. 
כמה שניקיתי וסידרתי אותו הוא מעולם לא נראה טוב, "כמו מטבחים נורמלים". 
מאות פעמים הייתי מנקה את השיש הסדוק
רק כדי שיתלכלך בארוחת הערב
וחוזר חלילה. 
שנאתי את המטבח ואת עצמי ואת החיים שלי. 
*
יום אחד, 
שנאתי אותו כל כך, שנכנסתי בו בחמת זעם. 
ברגע של טירוף,
הוצאתי את כל הסירים, כל הכלים וחומרי הניקוי, כל הכוסות והמגבות,
והתחלתי לקרצף עם ברזלית את הארונות המתפוררים וחסרי הסיכוי. 
את כל הזעם שלי הוצאתי עליו
הוא שיקף לי את החיים שלי: מכוערים וחסרי סיכוי.
ואז, פתאום, 
בלב מהפיכה, מליון סירים חסרי מכסה
ארונות מתפוררים וסקוצ'ים מלוכלכים סביבי 
עלתה בי
אהבה. 
היא היתה כל כך נטולת הקשר 
כל כך מנותקת מהחיים ומהסיטואציה 
אבל אמיתית.. אמיתית. כמו נס. 
*
ישבתי שם, הגוף עייף מקרצוף ויאוש,
העיניים רואות רק כאוס סביב 
ואהבתי. אהבת פתאום
את המטבח המכוער 
את הסירים נטולי המכסה
ואת החיים שלי.
צרחתי עם הרדיו את השמחה החדשה שגיליתי
קראתי לה "שמחת למרות". 
כי היא הגיעה מתוכי, כנגד כל הסיכויים. 
היא היתה שלי!!! 
קניתי אותה, בעמל והשקעה. 
"שמחת בגלל " מגיעה בשל סיבה. 
" בטל דבר בטלה אהבה"
אבל שמחת ה"למרות" מגיעה, 
כשמשקיעים תשומת לב, גם במקומות "חסרי סיכוי", 
היא לא מגיעה מהם, היא מתוכנו! 
היא הלב שלנו, שנפתח 
האהבה שבנו, שנובעת
ויכולה להצמיח פרחים במדבר. 
*
"רק מקומות חסרי אהבה, זוכים לאהבה מוחלטת "
כתב שמעון אדף
בשיר שאני כל כך אוהבת 
ונזכרתי במטבח המכוער
ובדרך שעשיתי מאז
ובפורים שעכשיו. 
בכל פורים עולה בי עצב לא מוסבר
מול השמחה שבחוץ
אני מרגישה לא שייכת אליה. כמו מכוכב אחר 
אבל עכשיו הסתכלתי בעיניים בוכות 
בצבעוני הלבן,
" הברווזון המכוער" שלי
שלעולם לא יהיה אדום כמו שחלמתי אותו
ופתאום הוא היה ברבור. לבן ויפהפה. 
ואמרתי לו "סליחה" 
"הרי אם היית אדום, מעולם לא היית מזכיר לי, 
את הכוכב שהגעתי ממנו
הכוכב של האהבה המוחלטת"
הוא הבין וסלח
ושנינו בכינו וצחקנו 
בשמחת למרות 
וידענו
שנאהב. 
יקח כמה שיקח...
פורים. לכל הברבורים והברווזונים
תזכרו מאיפה באתם 
יפים. ככה.
יעל אריאל

דברים שמרגשים אותי במיוחד:  

חיבורים בין אנשים.  נצנוצים של לב בפינת רחוב סואן 

 

יעל אריאל

דברים שמרגשים אותי במיוחד:  

חיבורים בין אנשים.  נצנוצים של לב בפינת רחוב סואן